החלטה בתיק ה"פ 28751-05-12

1.         לפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן:"המבקשת") לסלק את התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

בנוסף, מבוקש לסלק את התביעה על הסף הואיל ואינה מתאימה להתברר בהליך של המרצת פתיחה. לחילופין, להורות על תיקון כתב התביעה.

עסקינן בהמרצת פתיחה בגינה נדרש סעד הצהרתי ביחס להסכם מכר ביחס לזכויות במשק במושב שלווה.

2.         המבקשת טוענת בבקשה שלפני, כי לאור העובדה שאין מדובר בתביעת מקרקעין ולאור שווי המשק החקלאי נשוא הסכם המכר, לבימ"ש שלום הסמכות הבלעדית לדון בתביעה, מכוח סעיף 51(א) (2) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד -1984 (להלן:"חוק בתי המשפט"). 

עוד טוענת המבקשת כי התובענה אינה מתאימה להתברר בהליך של המרצת פתיחה כי אם בסדר דין רגיל.  

3.         התובעים (להלן:"המשיבים") מתנגדים לבקשה. המשיבים טוענים כי מדובר בזכות חוזית המתייחסת למקרקעין והוראת סעיף 51 (א) (3) לחוק בתי המשפט אינה מונעת מביהמ"ש המחוזי לדון בתביעה. עוד טוענים המשיבים כי משתביעת המשיבים הצהרתית גרידא, אינה מוגבלת בסכום ואינה נוקבת בסכום, הרי התיק נמצא בסמכות עניינית של בימ"ש זה. 

            זאת ועוד; התובענה מתאימה להתברר בהליך של המרצת פתיחה.

4.         בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי אכן כתב התביעה אינו מציין סכום תביעה, אך אין בכך ליתן לבימ"ש זה סמכות לדון בתביעה, אלא יש לקבוע את הסמכות בהתאם לשווי הנושא ובמקרה דנן ניתן לקבוע כי שוויו של הנושא נגזר משווי הזכות, אשר לכאורה נמכרה ב- 1,265,000 ש"ח ולפיכך, אינו עולה על הסכום המצוי בסמכות בימ"ש שלום.      

5.         לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש להורות על העברת התובענה     לבימ"ש השלום בתל -אביב, מהנימוקים כדלקמן:

 א.        סמכותו העניינית של בימ"ש שלום קבועה בסעיף 51 לחוק בתי המשפט.

            כל עניין שאינו מנוי בסעיף זה, נתון לשיפוטו של ביהמ"ש המחוזי, בהתאם לסעיף 40 (1) לחוק בתי המשפט.

            בימ"ש שלום מוסמך לדון בתביעות כספיות, כאשר סכום התובענה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 ש"ח ביום הגשת התובענה (סעיף 51 (א) (2) לחוק בתי המשפט).

            תביעות כספיות הינן תביעות ששווין ניתן להערכה בכסף, למעט תביעות הנוגעות למקרקעין.

הלכה היא כי משבעל דין תובע סעד אשר שוויו אינו ניתן להערכה מסורה התביעה לסמכותו של ביהמ"ש המחוזי, אולם משניתן שווי הסעד להערכה, הרי הסמכות נקבעת לפי סכום התובענה.ו

סעיף 51 (3) לחוק בתי המשפט מסייג את גבול סמכותו של בימ"ש השלום בענייני מקרקעין וקובע כי בימ"ש שלום מוסמך לדון בתביעות שנושאן חזקה או שימוש במקרקעין וכן חלוקת מקרקעין, אולם הוא אינו מוסמך לדון בתביעות שעניינן חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין. 

ב.         שאלת הסמכות העניינית נבדקת לפי הסעדים המבוקשים במסגרת התובענה.

            בסעיף  3 לכתב התביעה מפורטים הסעדים המבוקשים במסגרת התובענה:

"...להצהיר כי הסכם המכר שנכרת בין הצדדים עומד בתוקפו, כי המשיבה הפרה את ההסכם האמור עת מסרבת היא לחתום על המסמכים הדרושים להעברת הזכויות כאמור, ובהמשך לכך למנות את עו"ד דורון כוכבי, אשר שימש נאמנם של שני הצדדים על פי הסכם המכר, כבעל הסמכות והמורשה לחתום בשמה ובמקומה של המשיב על כל המסמכים הדרושים לשם ביצוע העברת הזכויות במקרקעין ורישומן על שם המבקשים".  

התובענה נוגעת להסכם לרכישת זכויות של בר רשות במשק (ראה סעיף 5 להמרצת הפתיחה).